א.בשנים האחרונות עם התרחבות הבניה לגובה ,שונו הכללים והתקנות לגבי הספקת המים למבנים הללו. אספקת מי השתיה שבוצעה ע"י ספק המים [הרשות המקומית] ישירות אל המתגוררים בדירות , מתבצעת בחלקה הגדול ע"י מבני המגורים שהם הפכו להיות ספקי המים אחרי שנרכשו מהרשות המקומית ונאגרים במאגרים תחתיים ועיליים במבנה עצמו, אספקת המים לדיירים היא עבור 1. מי שתיה ,2. מערכות כיבוי אש הכוללת את 2.1הספרינקלרים [מערכת סגורה] , 2.2 גלגלונים והידרנטים [מערכת פתוחה] עם המורכבויות הנ"ל קיימת דרישה למספר מז"חים המותקנים בכל מבנה .
ב. תנאי עבודה משתנים,או תכנון לא מתאים, איכויות מים, או חוסר פעילות מוחלטת של המז"ח , הם חלק מהסיבות לתגובה מצד המז"ח בפליטות מים קצרות, טיפטופים, או פליטת מים רציפה.
ג. כאשר קיימת הפסקת מים ואין לחץ מים בקווים במז"ח יפרוק כמות קצובה של מים [זו הקיימת בתוכו ] , בהרבה מקרים פליטות המים הם לא כתוצאה מהמקרה הנ"ל, אלה עקב המתואר בסעיף ב . לתקלות הנ"ל ישנן השלכות רבות כמו , בזבוז מים [בתנאי שהקבלן ביצע ניקוז מושלם] בלאי מואץ במז"ח עצמו, ונזקים עקיפים לבניין עצמו .[בתנאי שהקבלן לא ביצע ניקוז מושלם].
ד. מה עושים?!: על מנת להמנע מהוצאות כספיות גבוהות, ונזקים ללא יכולת להחזיר מצב לקדמותו, ועד הבית חייב לדרוש מחברת הניהול בדיקה תקופתית למז"ח[ים] זו בדיקה הנערכת אחת לשנה והיא נדרשת על פי תקנות משרד הבריאות , בודק המז"חים בסיום הבדיקה חייב להעביר את תוצאות הבדיקה בטופס המיועד לכך אל משרד הבריאות, רשות מקומית[רישוי עסקים טופס 4] ספק המים, והעתק לצרכן. לא בדיקה וירטואלית ,אלה בדיקה חזותית, פיזית, במקום, ובעזרת המכשור המתאים קרי, מד לחץ הפרשי. רצוי בלי קשר לבדיקה עצמה לפתוח את המז"ח על מנת להתרשם ממצבו הפנימי ולבצע ניקוי מאבנית המצפה לעתים קרובות את צירי השסתומים, ואת החומרים השונים המתגבשים בתוך המז"ח כתוצאה מאיכויות המים השונות באיזורים שונים בארץ |
|
|
|
|
